#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לד. 1 האם מותר ללבן את הרעפים לצלות עליהם ביו&quot;ט ומדוע?<p dir=""rtl"">ואלו ב' דינים יוצאים מהטעם בזה (בהמה קדרה)?</p>"	"ללבן רעפים - ישנים מותר, חדשים אסור, לר' יוחנן משום שצריך לבדקן (דלמא פקעי וטרח שלא לצורך), וא&quot;ל מפני שצריך לחסמן.<p dir=""rtl"">בהמה שנדרסה והמתינו מעת לעת ודינה שצריכה בדיקה, למי ששונה האיסור ברעפים חדשים משום שצריך לבדקן ה&quot;נ אסור לשחוט את הבהמה שמא תמצא טריפה כנ&quot;ל, אבל מי ששנה משום שצריך לחסמן מותר לשחוט את הבהמה, וכן נקט ר' זירא.</p><p dir=""rtl"">לשפות קדרה חדשה אסור משום לבון רעפים (לטעם משום שצריך לחסמן).</p>"	ביצה לד.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לד. 2 אחד מביא את האור ואחד מביא את העצים ואחד שופת את הקדרה וכו' מי חייב?<p dir=""rtl"">ומשום מה חייב שופת הקדרה?</p>"	"אם נתנו את האש בהתחלה כולם חייבים, אם נתנו את האש בסוף, רק נותן האש חייב.<p dir=""rtl"">שופת הקדרה חייב, הינו בקדרה חדשה ומשום לבון רעפים נגעו בה.</p>"	ביצה לד.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. 3 תנור וכירים חדשים האם מותרים בטלטול ומה אסור לעשות בהם?	"הרי הם ככל הכלים הניטלים בחצר.<p dir=""rtl"">אבל אין סכין אותן בשמן, אין טשין אותן במטלית, אין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ואם בשביל לאפות הרי זה מותר. (ואין איסור לבשל בהם משום שמחסמן כליבון רעפים, שמבשל בהם עם מים &lt;תוס'&gt;).</p>"	ביצה לד.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לד. 4 ראש ורגלי בהמה האם מותר למלוג, להבהב באור, לטופלם, לגזזום במספרים?<p dir=""rtl"">ומה הדין לגזוז ירקות ולתקן קונדס ועכביות (מיני ירקות)?</p>"	"תנו רבנן מולגין את הראש ואת הרגלים ומהבהבין אותן באור, אבל אין טופלין אותן בחרסית ולא באדמה ולא בסיד ואין גוזזין אותן במספרים.<p dir=""rtl"">וכן אין גוזזים את הירק בתספורת שלו, אבל מתקנים את הקונדס ועכביות.</p>"	ביצה לד.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. 5 האם מותר ביו&quot;ט לבשל ולאפות בתנורים גדולים אם צריך לכך?	שנינו בברייתא מסיקין ואופין בפורני ומחמין חמין באנטיכי. [אבל בפורני חדשה אסור שמא תפחת].	ביצה לד.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. 6 האם מותר ביו&quot;ט לנפוח במפוח, בשפורפרת. לתקן ולחדד את השפוד, לפצוע את הקנה לצלות בו, לפצוע את האגוז במטלית?	"לנפוח - במפוח אסור, בשפופרת מותר.<p dir=""rtl"">שפוד - אסור לתקנו ולחדדו.</p><p dir=""rtl"">לפצוע - קנה לצלות בו מליח אסור, אבל מפצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע.</p>"	ביצה לד.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: לה.: חצר, שבת, תרומה ומקח, האם קובעים למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו, וכיצד הלכה?	"חצר - לתנא במשנה במעשרות אינו קובע, ובברייתא ר' יעקב חלק [וכן ר' יהושע ויתכן אף ר&quot;א סוברים שקובע].<p dir=""rtl"">שבת - ר&quot;א אוסר וכן דעת ר' יהושע {היה אוכל באשכול ונכנס לגינה וכו'} וכן איתא בברייתא הלל לעצמו אוסר, אבל חכמים משמע שמתירים.</p><p dir=""rtl"">תרומה - שנינו במשנה ר&quot;א אוסר וחכמים מתירים.</p><p dir=""rtl"">מקח - בברייתא איתא שאינו קובע, אבל במשנה איתא המחליף את חברו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות וכו' חייב ר' יהודה פוטר את מי שלקצות.</p><p dir=""rtl"">פסק רבין בשם ר' יוחנן, כולם אין קובעים בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</p>"	ביצה לד:		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: 'ר&quot;א אומר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מכאן אני אוכל למחר וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מכאן ועד כאן' למה ר&quot;א וחכמים דברו דוקא בשבת של שביעית?	"לר&quot;א - שאם קאי בשאר שני שבוע שבת קובעת למעשר אפ' בדבר שלא נגמרה מלאכתו.<p dir=""rtl"">לחכמים - אין מוכח שזה הטעם, דאיכא למימר משום שאמר מכאן ועד כאן קבע ליה, והשמיענו בשבת ללמדנו שטבל מוכן אצל שבת שאם תקנו מתוקן. [אבל ר&quot;א אינו יכול לפרש כן שאף בנטלו לאכלו סובר ר&quot;א שאם מותרו חוזר כגברא טמא ומעטן טמא פטור מהמעשר ואינו קובע.]</p>"	ביצה לד:		רביעי
